פסק-דין בתיק תא"מ 1005-04-12

בפניי תביעה שטרית בסדר דין מהיר, שתחילתה בבקשה לביצוע בתיק הוצל"פ מס' 0121682121 של שני שיקים בסכום קרן כולל של 30,000 ש"ח.

השיקים מושא התביעה

שיק ע"ס 15,000 ש"ח שמספרו 80000841, שתאריכו 15.7.11 משוך ע"י הנתבע על בנק דיסקונט לפקודת "ונוס". על פני השיק מוטבע כיתוב מודפס לפיו סיבת החזרת השיק היא שנתקבלה הוראת ביטול. על גב השיק מוטבעת חותמת של "ונוס פרסום ע.מ. 031387756". פרטי בעל החשבון המודפסים על פני השיק הם:

"זוהר מאיר זוהר לילי - נגריית זוהר מאיר

מאיר זוהר

לילי זוהר

ברזילי 2 אזור 58000".

וכן שיק ע"ס 15,000 ש"ח שמספרו 80000844 ושכל יתר פרטיו זהים לפרטי השיק הראשון הנ"ל.

להלן ייכונו שני השיקים הנ"ל - " השיקים".

שני השיקים הופקדו בחשבון הבנק של גב' חן רוזנצויג ("ונוס פרסום") (להלן - " הנפרעת") בבנק לאומי לישראל בע"מ, אך הוחזרו ולא כובדו בשל כך שנתקבלה הוראה לביטולם.

יצוין כבר עתה כי הנפרעת (גב' חן רוזנצויג ניצה) מצויה בהליכי פשיטת רגל: ביום 7.11.12 ניתן נגדה צו כינוס נכסים במסגרת תיק פש"ר (מחוזי מרכז) 17305-01-12 (ראו מידע פומבי באתר האינטרנט של כונס הנכסים הרשמי שליד משרד המשפטים).

הצדדים בתביעה

התובע הינו הבנק המחזיק בשיקים והינו גם הבנק שבו הופקדו השיקים.

הנתבע הינו מושך השיקים.

מדובר אפוא בצדדים רחוקים, כלומר לא בצדדים הקרובים שעשו את עסקת היסוד שבמסגרתה נמשכו ונמסרו השיקים.

הליך ההתנגדות לביצוע השיקים

ההתנגדות הוגשה במועד החוקי, ולפיכך עוכבו עם הגשתה הליכי ההוצל"פ בתיק ההוצל"פ הנ"ל.

ההתנגדות נתמכה בשני תצהירים: תצהיר של הנתבע ותצהיר של אשת הנתבע (גב' לילי זוהר). תצהיר הנתבע קצר ולקוני מאוד, שבו טוען הנתבע כי "עסקינן במעשה מרמה והטעייה, אשר כל כולו ניסיון לגביית המחאות ללא קבלת כל תמורה" וכי אשתו, בהיותה אחראית לניהול הנגרייה מבחינה פינאנסית וחשבונאית, היא הבקיאה והמצוידת ב"כל הידע הקשור לתיק זה". ואילו תצהיר אשת הנתבע (להלן - " תצהיר ההתנגדות") מפורט יותר, ובו נטען, בתמצית, כי השיקים הינם שיקים "לביטחון" שנמסרו ע"י הנתבע לנפרעת, "במסגרת פרוייקט משותף שבסופו של יום לא יצא אל הפועל", כי הנתבע לא קיבל כל תמורה מהנפרעת בגין מסירת השיקים, כי השיקים נמסרו "לביטחון בלבד וזאת לצורך הבטחת אספקת העבודה" (עבודת נגרות במסגרת "פרויקט משותף" לנפרעת ולנתבע, אותו התכוונו השניים לבצע עבור לקוח גדול - חברת משקאות) וכי, בשל כך שבסופו של יום לא יצא הפרויקט המשותף אל הפועל, פטור הנתבע מפירעון השיקים (להלן - " טענת ההגנה הראשונה בהתנגדות"). בנוסף נטען בתצהיר ההתנגדות כי התובע "מחזיק בהמחאות שנמסרו לו שלא בתום לב ושלא כנגד תמורה!" (להלן - " טענת ההגנה השנייה בהתנגדות").

ביום 24.9.12 נערך בפניי דיון בהתנגדות. בדיון נחקר תחילה הנתבע על תצהירו ולאחר מכן נחקרה אשת הנתבע על תצהירה. בתום הדיון סיכמו הצדדים טענותיהם בעל-פה. לאחר שמיעת הסיכומים ובמעמד הדיון והנוכחים נתתי החלטה, בה קבעתי כי ההתנגדות תתקבל בכפוף להפקדת מלוא סכום קרן השיקים (30,000 ש"ח) בקופת ביהמ"ש, וזאת נוכח אי-בהירות ואי-פירוט טענות ההגנה שהועלו בהתנגדות ונוכח קביעתי בהחלטה ש"התרשמותי המובהקת היא כי המתנגד ואשתו לא מסרו את כל הידוע ואת כל הרלבנטי בתצהיריהם".